על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

תוכנית הצדקה

תוכנית הגולשים לילדים מסייעת לילדים ממקומות עניים באפריקה לטבול את עצמם באווירת חופש, רוח וגלישה לזמן קצר. מתנדבים מכל העולם מגיעים לדרום אפריקה כדי לעזור לילדים ללמוד לרכוב על הלוח, ובמקביל לקחת הפסקה מהחיים בסביבה מקופחת. בלוגרית האינסטגרם אנסטסיה מורוזובה סיפרה לאליפות את סיפור השתתפותה בתוכנית.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

למדתי על תוכנית זו כשהייתי בדרום אפריקה בסיור גלישה. במסגרת סיור זה הובאנו למוסלביי, שם בילינו את כל היום עם הילדים. לאחר מכן החלטתי שאחזור לכאן שוב, אך כבר כמשתתף בתוכנית זו.

הצד הכספי של הנושא

אני אגיד לך מייד על הצד הכספי, כדי לא לחזור לזה. התוכנית עצמה עולה כ- 50 אלף רובל (למשך חודש אחד), עלות זו כוללת העברה, ארוחות, לינה ושימוש בכל הציוד הדרוש. ניתן לקנות כרטיסי טיסה תמורת 35 אלף לשני הכיוונים. האינטרנט עלה לי בערך 8-10 אלף רובל, אבל ניתן לחלק את הסכום הזה בשלום לשלושה, כי השתמשתי בו בצורה מאוד אקטיבית, כי הייתי צריך לעבוד במהלך כל שהותי באפריקה. לשימוש סטנדרטי ברשתות חברתיות, מספיקים 3-4 אלף. אין הרבה כסף לבזבז במקום, אבל גם אם תחליט לצאת לארוחת ערב איפשהו מחוץ לתוכנית, בקבוק יין טוב וסטייק יעלה לך 500 רובל.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

באשר לדיור, בהחלט ציפיתי שהתנאים יהיו נוראיים. עם זאת, הדירה למתנדבים ממוקמת במתחם מגורים טוב, יש בה כמה חדרי שינה ובאופן כללי ישנם כל תנאי המגורים. זו דירה חדשה, הם החלו להיות מושכרים רק בספטמבר 2016. לפני כן התגוררו המתנדבים בכפר, עם משפחות האוכלוסייה המקומית. אך בשל העובדה שהכפר ממוקם הרחק מחוף הים, הוחלט לשכור דירה שתהיה קרובה יותר. הייתי המתנדב הראשון בשנת 2017, אז גרתי לבד בדירה ענקית. המתנדב השני הגיע רק כעבור שבועיים.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

מה שאתה צריך לדעת לפני היציאה לאפריקה?

אחת השאלות הנפוצות ביותר: האם אני זקוק לחיסונים כלשהם כדי לנסוע לאפריקה? באופן ספציפי, בדרום אפריקה אין צורך בחיסונים, אפילו מצוין באתר השגרירות. הדבר היחיד שאתה באמת צריך כשאתה הולך לעשות איזושהי פעילות זה כושר גופני. כמובן שלא צריך להיות ספורטאי על, אבל אחרי ריצת קילומטר לא אמורה להיות קוצר נשימה. אתה גם לא צריך להיות בעל ידע עמוק בגלישה. למשל, הייתי אחד המתנדבים הבודדים שיכולים לגלוש בעצמו. בדרך כלל מגיעים זרים שלומדים תחילה לבד. בתנאים כאלהx, אם תרצה בכך או לא, אך הרמה שלך תעלה מאוד, תרגול יומיומי למשך 8 שעות גורם להרגיש.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

שגרת יומי

אם כבר מדברים על תרגול יומיומי. השגרה היומיומית שם הייתה משהו כזה: ארוחת בוקר מוקדמת, משעה 9 ועד הצהריים (תלוי בתנאי מזג האוויר), אתם מתאמנים לבד או עם מאמן - זה זמן הגלישה האישי שלכם. אחר כך אוכלים ארוחת צהריים ומשעה 14 עד 17 אחר הצהריים עובדים עם הילדים. אחרי האימון אתה עושה מה שאתה רוצה. ערב הוא הזמן האישי שלך. פעם אכלתי ארוחת ערב ואז יצאתי עם חבריי הדרום אפריקאים החדשים לשתות. זהו בידור סטנדרטי לכל עיירה פרובינציאלית קטנה, מכיוון שאין שום דבר אחר לעשות שם.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

לפעמים נראה לי שיש בתוכי איזה מגנט שמושך אנשים מוזרים ואירועים מוזרים. למשל, כשהגעתי לראשונה למוסלביי והלכתי לסופרמרקט מקומי, ניגש אלי צעיר מזוקן עם חבר ושאל: מה עם הברך שלך? האם אני יכול להתפלל בשבילו? (הייתי בתחבושת כי יש לי ברך כואבת.) והוא לא נראה כמו איזה גנב או הומלס, וכבר התעייפתי מהדרך שעניתי: כן, בבקשה, תעשי מה שאתה רוצה. הוא התיישב על הרצפה, שם את ידו על ברכי והחל להתפלל: ישוע יקר, אני מבקש ממך לתת לבחורה הזאת בריאות כדי שברכה תבריא, וחברו חזר על כל מילה אחריו. באותו רגע לא הבנתי בכלל מה קרה. ואחרי זמן מה הוסיף לחבריי בפייסבוק עם המסר: מצאתי אותך בעזרת ה '!. וכשנכנסתי לדף שלו התברר שהוא כוכב מקומי לאוונגליזם ויש לו עשרות אלפי מנויים.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

אף לא גלישה אחת!

למחרת הלכתי לשיעור הראשון שלי, פגשתי את הילדים ובמקביל עם כל הגולשים על החוף. אז מצאתי את עצמי חברים חדשים כבר ביום הראשון. כולם, אגב, היו דרום אפריקאים. לא רק גלשנו איתם, אלא לעתים קרובות עשינו ברי (קבב שיש דרום-אפריקאי). יש להם שם אפילו יום ברי - זה יום חופש בו כולם יוצאים וצולים בשר. בהחלט בכל בית ובכל דירה יש מקום מיוחד לברי הזה, יש להם, אפשר לומר, גאווה לאומית ובכלל רגע חשוב מאוד בחייו של כל דרום אפריקה.

אגב, למרות העובדה שאכלנו כל הזמן בשר ולעתים קרובות שתיתי אלכוהול, חזרתי משם במצב טוב מאוד. גלישה היא סיפור מתיש בהחלט, אז אתה צריך לאכול הרבה, לבבי ובריא, אחרת פשוט לא יהיה לך מספיק אנרגיה לשום דבר.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

על ילדים

באשר לילדים, זו הייתה חוויה מעניינת מאודתקשורת. בהתחלה אפילו לא בירכו אותי. הם לא הגיבו אלי בשום צורה, לא התקשרו. ראשית, הייתי מבוגר ממתנדבים אחרים, כי בדרך כלל מגיעים לשם חבר'ה שרק סיימו את לימודיהם בתיכון (בני 17-19). ומדובר באנשים שאוהבים לשמור על ילדים, לקנות להם שוקולדים ולשחק איתם על החוף. אבל משימת המשחק על החוף לא שווה את זה. הבנתי שאני שם למטרה מסוימת, אז הייתי די קפדני עם הילדים. הם מייד הבינו שאתה לא יכול להתעסק איתי. בנוסף, יש לי כבר ניסיון בגלישה, אז התחלתי מיד לאמן אותם, ולא רק לדחוף אותם על הגלים. בגלל כל הנסיבות האלה, בהתחלה הם הסתכלו עלי מקרוב והיו קפדניים למדי בזה.

יום, כנראה בחמישי או בשישי, איחרתי מעט והגעתי למרכז קצת מאוחר מהרגיל. וכשניגשתי למרכז ראיתי שכולם עצובים, אם כי בדרך כלל הם תמיד רוקדים, צועקים וחוליגנים. כשראו אותי, הם התחילו מיד לצעוק, לצחוק ולמחוא כפיים, תוך כדי קריאה: כפור! כְּפוֹר! כְּפוֹר! (זה מה שקוראים לי רוב החברים והמכרים, והחבר'ה לא היו יוצאים מן הכלל). התברר שהם חשבו שעזבתי ונסערתי מאוד. באותו הרגע לב האבנים שלי נמס, והבנתי שסוף סוף קרה קשר בינינו. מאז, היחסים בינינו היו מושלמים. ילד אחד, סמי, היה ביישן וביישן מאוד, היה קשה לנסות לתקשר איתו, כי הוא שתק כל הזמן. פעם עליתי אליו כשהוא צייר. הוא מיד הפיל את עפרונותיו וברח. הסתכלתי על הציור שלו והתחלתי ממש היסטרי כי הבנתי שהוא מנסה לצייר את חליפת הצלילה שלי.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

דו קיום עם כרישים

כמובן, כרישים הם בלתי נמנעים באפריקה. יש שם הרבה כרישים, כי זה בית הגידול שלהם. אנדרס (המאמן שלי) קורא לזה דו קיום. אתה צריך להבין שאתה לא באלמנט שלך, לא בבית, אלא מבקר בכרישים האלה. היה מקרה אחד כשהייתי בהרכב עם חברתי מפורטוגל, וראינו סנפיר כריש במים. חבר שלי היה על החוף תוך שלוש שניות, מכיוון שהוא ראה כריש בפעם הראשונה, זה היה מתח והלם עבורו. ואני, כנראה, הייתי מוכנה יותר לפגישה זו מבחינה נפשית.

אנדרס אמר לי לעתים קרובות מאוד שאם אתה רואה סנפיר, אז באופן עקרוני אתה בטוח. העובדה היא שכרישים הם טורפים חכמים וערמומיים מאוד ששורדים בציד. ואם הכריש הראה את עצמו, אין מה לדאוג מכיוון שהם תוקפים מלמטה. בנוסף, אנשים אינם התזונה שלהם, הכרישים אוכלים כלבי ים.

על גל הטוב. סיור גלישה בהתנדבות לאפריקה

צילום: אנסטסיה מורוזובה

גוף ראשון

מה אני חושב על תוכנית זו באופן כללי? לא כל הבחורים שאימנתי מוכשרים ואתלטיים.קריירת גלישה מקצועית היא במקרה הטוב עבור 2-3 אנשים, אך מבחינתם עדיף לעסוק בספורט עם בני זוגם על החוף מאשר להיות באווירה המדכאת של העיירה שלהם בקרב סמים ואלכוהול. לילדים האלה אין אלא תוכנית שבה הם נהנים ונהנים. ואני חושב יותר ויותר שהם לימדו אותי הרבה יותר ממה שלימדתי אותם. עם כניסת הגלישה והחבר'ה האלה בחיי הבנתי כמה מעט דרוש בחיים האלה בשביל האושר.

הטיול הבא של נסטיה לדרום אפריקה יתקיים ב -5 ביוני. היא מתכננת להמשיך ולהפעיל את ערוץ המברק שלה, "אני מתנדב אצל אמא", ולדבר על הרפתקאותיה בדרום אפריקה.

פוסט קודם יוגה בבית: 5 אסנות למתחילים
ההודעה הבאה חומר גוף. מה לעשות אחרי משחק ספורט